החלטה בתיק בש"א 179111/04

בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה בסדר דין מהיר בסך של 50,000 ש"ח (להלן - " הבקשה").

בכתב התביעה טוען התובע, כי הוא זכאי לקבל  מהנתבעת 1 פיצוי כספי בגין הפרת ההתחייבות להעסיק אותו  ולגבי הנתבעים 2 ו- 3 טענתו היא שהם חייבים לפצותו באותו סכום, בין השאר,  בגין הפרת חוזה וגרם הפרת חוזה.

התביעה היא בגין חמישה חודשים החל מחודש ינואר 04 ועד לחודש מאי 04.

טענות המבקשים

דין התביעה להדחות על הסף מהעילות הבאות:

א.    סמכות ייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה מאחר ובסיס התביעה נעוץ בהסכם שנחתם בין המשיב למבקשים לפיו הם מחוייבים להעסיקו במסגרת המבקשת 1.

ב.     בסכסוך זה קיים מעשה בית דין בין הצדדים. בענין זה הפנו המבקשים  לפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת חיות בהליכים השונים שהתנהלו לפני כן בין הצדדים.

דין התביעה להימחק על הסף מהעילות הבאות:

א.    כתב התביעה אינו מראה עילה כנגד המבקשים. לטענת המבקשים ההסכמים אליהם מפנה המשיב ואשר צרף לכתב התביעה אינם מקנים למשיב זכות כלשהיא להיות מועסק על ידי החברה.

ב.     תביעת המשיב קנטרנית וטורדנית. מדובר בתביעת סרק הרביעית במספר לאחר שבית המשפט פסק כאמור על פי הסכמה דיונית בכל ההליכים הקודמים שהתנהלו בין  הצדדים.  התנהלות המשיב חסרת תום לב מאחר והוא מבקש להמשיך לסחוט כספים מהמבקשים שעה שהוא תובע פיצויים בגין אי העסקה שעה שכבר תבע וקיבל קודם לכן פיצויי פיטורין על הפסקת עבודתו  אצל המבקשת 1 בהתאם לפסק הדין של כב' השופטת חיות.

טענות המשיב

המבקשים משכתבים את כתב התביעה. כתב התביעה מתבסס על התחייבות חוזית, אישית ומסחרית של המשיב ומנגד של המבקשים 2 ו- 3, כי הם מתוקף תפקידם כבעלי השליטה בעסק המסחרי המשותף המוקם על ידם יעסיקו את המשיב במסגרת העסק ובד בבד המשיב קיבל על עצמו התחייבות שלא להתחרות באותו עסק.  מעולם לא היו יחסי עובד מעביד בין המשיב למבקשים 2 ו - 3.  לפיכך, אין מדובר בתביעה שבין עובד למעביד ובודאי שאין כאן תביעה שעילתה ביחסי עבודה

ולכן אין תחולה לסעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן - " החוק").

עילת התביעה אינה במו"מ לקראת כריתתו של חוזה עבודה בין מעביד פוטנציאלי לעובד פוטנציאלי.

התביעה שלפנינו עניינה בחוזה מסחרי בין המשיב למבקשים 2 ו- 3 כיצד לנהל את העסק שהם מייסדים במשותף.

פסק הדין של כב' השופטת חיות קבע, כי המשיב הוא בעלים של שליש מהעסק המשותף וכתוצאה מכך נרשמו שליש ממניות המבקשת 1 על שמו והוא מנגד חתם על ערבות אישית ללא הגבלה בסכום לאובליגו של העסק.

לטענת המשיב בעקבות זכייתו בפסק הדין קמה דרישתו כלפי המבקשים להכיר בזכותו לעבוד ביחס איתם במסגרת העסק המשותף וכן זכויותיו מתוקף היותו בעלים משותפים ומתוקף ההסכמים לגבי ההתנהלות המשותפת של העסק.

נושא העסקה של המשיב במסגרת העסק לא נכלל במסגרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

כתב התביעה מגלה עילת תביעה נגד המבקשים מאחר ונטען בו שהמבקשים 2 ו - 3 הפרו את ההתחייבות שהמשיב התפרנס מהעסק המשותף.

טענת המבקשים שהם לא נתנו התחייבות כזו טעונה בירור עובדתי בהוכחות לפיכך, אין מקום לסילוק על הסף של התביעה.

טענת המבקשים כי התביעה היא קנטרנית וטורדנית הינה טענה חסרת  יסוד.